הסטודיו לפילאטיס בגבעתיים.

אחד הפרויקטים האשונים שלקחתי היה בהחלט קפיצה למים העמוקים.! אז אקח את הסיפור אחורה בשנה לנקודה שבה רינת, המורה הפרטית והמהממת שלי לפילאטיס (בזמנו הייתי מתאמנת בביתה אחת על אחת) אמרה לי: כרמל, אני רוצה לפתוח סטודיו לפילאטיס בגבעתיים. ואני רוצה שאת תעצבי לי אותו.

שיצאתי מהשוק (בכל זאת אמצע הגל השני של הקורונה, העולם נעשה אפוקליפטי והבחורה רוצה לפתוח עסק, גדול, חדש...) אמרתי – כן ברור! משם יצאנו שתינו למסע יחד. אני פעם ראשונה מעצבת חלל שהוא לא בית ולומדת תוך כדי תנועה. רינת נותנת לי השראה באמביציה והאומץ המטורף שלה, והחיבור ביננו קוסמי.

התחלנו בחיפוש חלל שהיא תוכל להשכיר ואני לעצב ויענה על כל הדרישות ויגשים את כל החלומות. לבסוף מצאנו את הפוטנציאל הגלום שהתאים לנו. חלל גדול לאימון וחדר כניסה והמתנה שהיה במצב מאוד קשה. סוג של מחסן שלא מרוצף בחלקו. במבט ראשון היה נדרש טונה של דמיון.

עברנו המון חוויות בדרך לאורכה. הפרויקט היה מאתגר וכל צעד שעברנו ריגש אותי יותר לקראת התוצאה שדמיינתי בראשי וכל כך רציתי להגיע אליה. והגעתי.